#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקי&#x27;&#x27;ג,א) מה הדין בביצה שנולדה ביו&quot;ט?"	"אסורה באכילה [ואפי&#x27; בתרנגולת העומדת לאכילה דליכא בה מוקצה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)] גזירה אטו יו&quot;ט סמוך לשבת דגמרה מאתמול ואסורה מדאורייתא משום הכנה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקיג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטלה וליגע בה?	"הרמ&quot;א כתב דרק אסור לטלטלה אבל משמע דס&quot;ל דמותר ליגע בה [כ&quot;כ הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;), אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) פי&#x27; דאפי&#x27; הרמ&quot;א מודה דאסור ליגע בה, וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;)], אכן המחבר כתב שלא ליגע בה, והעיקר טעם הוא מפני שחיישינן שמא יתנענע [ויש עוד טעם מתרוה&quot;ד דאסור ליגע במוקצה לצורך המוקצה], וכן קיי&quot;ל דאסור ליגע מוקצה באופן שמסתבר שיתנענע (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27; - ג&#x27;) [והא דאמרינן בסי&#x27; רס&quot;ה דאסור ליגע נר דוקא כשהוא דלוק שמא יטה היינו בטלטול מן הצד לצורך דבר המותר (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)]"	סימן תקיג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע היא אסורה בטלטול?	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כתב משום לא פלוג, אבל תמה עליו הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) תיפוק ליה כיון דאסורה באכילה אסורה בטלטול למאן דאית ליה מוקצה ביו&quot;ט, וכ&quot;כ המג&quot;א לקמן (סי&#x27; תקט&quot;ו) והמ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקיג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ביצה נתערבה באחרות?	"אפי&#x27; באלף לא בטל דהוי דבר שיש לו מתירין ואסורות באכילה וטלטול (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תקיג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נסתפק אם נולד ביו&quot;ט?	"אע&quot;פ שהוא איסור דרבנן אסור מספק דהוי דבר שיש לו מתירין (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תקיג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ספק זו נתערבה באחרים?	"מדויק בהמחבר דמקיל בזה משום ס&quot;ס, אבל מדויק בהטור דהוא מחמיר, ויש בזה שני טעמים להחמיר, א&#x27; דבר שיש לו מתירין אסור אפי&#x27; בס&quot;ס [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תצ&quot;ז סע&#x27; ד&#x27;) דמשמע דמקילין בזה], ב&#x27; אין זה ס&quot;ס דספק אחד בגוף וספק אחד בתערובות [וביו&quot;ד (סי&#x27; ק&quot;ב) מחמירין זה באיסור דאורייתא (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;)], ולמעשה, המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) ועוד אחרונים מחמירים בצירוף השני טעמים הנ&quot;ל, והמור וקציעה ובגדי ישע מקילין אפי&#x27; חד בתרי, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;) להקל במקום הפסד [אבל ביו&quot;ט אחר שבת הוי ספק דאורייתא ואין להקל כלל (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)] "	סימן תקיג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביצה שנולדה ביו&quot;ט, מה הדין אם נתבשלה בתבשיל (של בשר או של ביצים) 1) שלימה עם קליפתה 2) שלימה בלא קליפתה 3) ונטרפה בתוך התבשיל?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-92bd3972d261f7ea5e1944c767da4f47a4cfac99.jpg"">"	סימן תקיג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יתקלקל התבשיל אם ימתין עד הערב?	"מבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; ק&quot;ב) דהוי כדבר שאין לו מתירין ובטל (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, ערוה&quot;ש סע&#x27; ז&#x27;)"	סימן תקיג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביצה קלופה בר&quot;ה דיש סכנה לאוכלה לאחר שעבר עליה הלילה?	"הכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;ג) מקיל דהוי כדבר שאין לו מתירין, אבל הדרכ&quot;ת (יו&quot;ד סי&#x27; ק&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) הביא כמה מחמירים דאין זה איסור גמור {ולכאורה יש עצה להתערב בה תבלינים וכדומה ולא יהא אסורה אח&quot;כ}"	סימן תקיג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתבשלה במזיד בתוך התבשיל?	"לא מהני ביטול אע&quot;פ שהוא רק איסור דרבנן וכדמבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; צ&quot;ט סע&#x27; ו&#x27;) (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תקיג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טחה פני החלה בביצה שנולדה ביו&quot;ט?	"הערוה&quot;ש (יו&quot;ד סי&#x27; ק&quot;ב סע&#x27; י&#x27;) מצדד להקל דהוי כדבר שאין בו ממש, ועוד הוי כדבר שיתקלקל אם ימתין עד למחר דפת חמה עדיפה מפת צוננת, ומסיים וצ&quot;ע"	סימן תקיג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכפות עליה כלי כדי שלא תשבר?	כן, אבל לא יגע בה דמצוי להתנענע {ויהיה טלטול מן הצד לצורך דבר המוקצה}, וכן מותר ליתן כלי אצלה בשביל שלא תתגלגל (ב&quot;י בשם ירושלמי)	סימן תקיג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן כלי תחת התרנגולת לקבל הביצה?	אסור דמבטל כלי מהיכנו (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)	סימן תקיג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם נולדה ביום ראשון האם מותרת ביום שני 1) בב&#x27; ימים טובים של גליות 2) בב&#x27; ימים דר&quot;ה 3) ביו&quot;ט אחר שבת?"	"1) כן דממ&quot;נ אחד מהם חול [דלא כראב&quot;ן דס&quot;ל דהגאונים החמירו גזירה אטו ב&#x27; ימים דר&quot;ה (ב&quot;י)] 2) לא דהוי יומא אריכתא 3) לא, ופרשו תוס&#x27; (ביצה ד&#x27; ע&quot;א) דהעצם לידה הוי ג&quot;כ הכנה [ולפי היש&quot;ש הוא הכנה דאורייתא, והמג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מרמב&quot;ן וחינוך דהוא מדרבנן, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) הוסיף דהרשב&quot;א ס&quot;ל דהוא מדרבנן אבל הרא&quot;ש ומאירי ורבינו יחיאל משמע דהוא מדאורייתא] א&quot;נ כיון דאסור מדרבנן בשבת אם מתירה ביו&quot;ט שלאחריו נמצאת ששבת הכין ליו&quot;ט, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) סותם כפירוש שני של תוס&#x27;"	סימן תקיג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בספק אם נולד ביום א&#x27; דר&quot;ה?"	"הכנסת הגדולה מקיל, והעולת שבת מחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [ולעיל (מ&quot;ב סי&#x27; תצ&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;) אמרינן דספק מוכן אסור אפי&#x27; ביום שני דר&quot;ה]"	סימן תקיג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נולדה בשבת ויו&quot;ט חל ביום א&#x27; וב&#x27;?"	"מרבינו ירוחם משמע דאסור אפי&#x27; ביום ב&#x27;, ותמה עליו הב&quot;י הרי אפי&#x27; אם נולד ביום א&#x27; מותר ביום ב&#x27;, ותי&#x27; דמיירי בר&quot;ה {וצ&quot;ע דלא אד&quot;ו ראש} א&quot;נ מיירי כשיום ראשון חל בשבת [והלשון אם הוא יו&quot;ט ר&quot;ל אם השבת היה ג&quot;כ יו&quot;ט (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז)], וממילא אם חל יו&quot;ט ביום א&#x27; וב&#x27; פשוט דמותר ביום ב&#x27; (רמ&quot;א)"	סימן תקיג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נולד בר&quot;ה ביום ה&#x27;?"	"אסור אפי&#x27; בשבת דיומא אריכתא היא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), וממילא אסור לגומעה חיה וגם אסור לטלטלה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן תקיג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בביצה שנולדה ביום א&#x27; בחול?"	"פשוט דמותר דסעודת חול אינה חשובה ולא שייך עליה הכנה (רש&quot;י ותוס&#x27; ריש ביצה, ערוה&quot;ש סע&#x27; ד&#x27;)"	סימן תקיג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביצה שיצתה רובה וחזרה?	הוי כנולד משעה שיצאה רובה וממילא אם יצאה רובה מערב יו&quot;ט מותר לאוכלה ביו&quot;ט	סימן תקיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מצאה ביצה קודם עלות השחר 1) ובדק הקן מערב יו&quot;ט 2) ולא בדק הקן מערב יו&quot;ט?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-f9bffe06a750cd6d9e56ce313a5b3ce0b1b0f444.jpg"">"	סימן תקיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מצאה אחר עלות השחר?	"הוי ספק בדבר שיש לו מתירין ואזלינן לחומרא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) {ואפי&#x27; אם רוב זמני היום הוא אתמול מ&quot;מ אזלינן לחומרא}"	סימן תקיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מקום שיש זכר?	אם יש זכר בתוך ששים בתים, ואם נהר מפסיק ביניהם צריך גשר (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)	סימן תקיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גוי הביא ביצים בליל יו&quot;ט?	"אם הוא ליל יו&quot;ט שני מותרת דאפי&#x27; אם נולדה ביו&quot;ט ראשון מותרת ביום שני, אבל בליל שני דר&quot;ה או בליל יו&quot;ט אחר שבת אסור דחיישינן שנולדה ביום ראשון [ומיירי כשגוי אינו מסיח לפי תומו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)]"	סימן תקיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביום, האם גוי נאמן 1) במסיח לפי תומו 2) באמירה להדיא?	"1) הכלל הוא דגוי נאמן במסיח לפי תומו באיסור דרבנן אבל באיסור דאורייתא אינו נאמן אלא בעדות אשה [כ&quot;כ הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;), ולפי הב&quot;י יש ראשונים דס&quot;ל דאפי&#x27; בדרבנן אין גוי נאמן אלא דאנן מקילינן באיסורי דרבנן], ואפי&#x27; במסיח לפי תומו דוקא כשאינו יודע דאם נולדו היום אסורה לישראל דאל&quot;ה חיישינן שיכוין להשביח מקחו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח), וממילא כתב הרמ&quot;א דגוי נאמן באמצע השבוע דהוי רק איסור דרבנן [אבל הגר&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;ב) הביא שיטות דגוי אינו נאמן במסיח לפי תומו אפי&#x27; באיסור דרבנן (וכן מבואר מב&quot;י וכמ&quot;ש למעלה), ולפיכך הביא המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו) עוד טעמים להקל דהכא לא איתחזיק איסורא, וגם רוב ביצים של המוכרים נולדו מאתמול], וכן נאמן ביו&quot;ט שני ואפי&#x27; דר&quot;ה דהוי דרבנן [דאנן בקיאי בקביעא דירחא ולא אמרינן דהוי כיום אחד ארוך אלא לגבי הלכות יו&quot;ט ולא לגבי שאר דברים (תרוה&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב) {וצ&quot;ב דהתרוה&quot;ד מיירי ביו&quot;ט שני דעלמא ולא לגבי ר&quot;ה יומא אריכתא דלזה פשוט דאינו דין דאורייתא (ר&quot;י באק)}], אבל לא ביו&quot;ט ביום ראשון דהוי חשש דאורייתא [לפי הרמ&quot;א אפי&#x27; אם נולד בשבת הוי איסור דאורייתא דס&quot;ל דהכנת לידה הוי הכנה דאורייתא, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא מתרוה&quot;ד דרק אם נולדה ביום א&#x27; הוי הכנה דאורייתא ולא כשנולדה בשבת {ובאמת תלוי בב&#x27; תירוצים בתוס&#x27; ביצה (ד&#x27; ע&quot;א), ומוזכר בשעה&quot;צ לעיל (ס&quot;ק ט&quot;ז)}, ונפק&quot;מ אם הביאה במוצאי שבת, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;) הביא שיטת המג&quot;א] 2) אינו נאמן כלל {כן מבואר מהרמ&quot;א, וצ&quot;ב קצת דאם אינו יודע איזהו טוב לישראל מה לי מסיח לפי תומו מה לי שואל לו בפירוש}"	סימן תקיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי יודע שהביצה אסורה אם נולדה היום?	"אז לא מהני מה שהוא מסיח לפי תומו דחיישינן שמא מכוין להשביח מקחו, אמנם בביצים של ישראל דאינו נהנה כלל יש מח&#x27; אחרונים אם נאמן במסיח לפי תומו, המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הביא שהב&quot;ח והפרישה מחמירים והש&quot;ך וט&quot;ז מקילין, ופסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה) כדעת המקילין"	סימן תקיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמנינו דרוב ביצים הנמכרים נולדו מכבר?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) בשם היש&quot;ש דמדאורייתא מותר אבל מדרבנן לא אזלינן בתר רוב בדבר שיש לו מתירין וכמ&quot;ש דאפי&#x27; באלף לא בטל [ודחה הר&quot;ן דשאני התם דאיתחזיק איסורא], אבל בזה מהני גוי במסיח לפי תומו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;), וצ&quot;ב דמצינו דאזלינן בתר רוב יולדות ביום כשלא בדק הקן מבעוד יום, ועי&#x27; ברע&quot;א דהקשה דהר&quot;ן חולק על היש&quot;ש, והוסיף הגר&quot;ז (קו&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) דכן מצינו ברמ&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; רצ&quot;ג) דחדש הוי דבר שיש לו מתירין ואפ&quot;ה אזלינן בתר רוב, וממ&quot;ב משמע דאזלינן בתר רוב כשלא איתחזיק איסורא וכמ&quot;ש הר&quot;ן, וביצים הנמכרים הוי כאילו איתחזיק שיש כאן ודאי איסור אלא שרובן של אתמול, אכן המחה&quot;ש הביא משמ&quot;ק דהוי כלא איתחזיק איסורא ולפיכך מהני אפי&#x27; אם הולך אצל הגוי, אלא י&quot;ל כמ&quot;ש המחה&quot;ש דהרוב שנולדו מאתמול הוי רוב אלים"	סימן תקיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הלך הישראל לביתו של הגוי?	"כתב הר&quot;ן דהוי קבוע ואסור {וצ&quot;ב דאין האיסור ניכר במקומו והוי רק איסור דרבנן וגוי נאמן במסיח לפי תומו (ר&quot;י באק)}, אבל כתב המחה&quot;ש בשם השמ&quot;ק דאפי&#x27; במקום הקביעות אזלינן בתר רוב אם לא איתחזיק ודאי איסור וה&quot;נ אפשר דכולם נולדו מכבר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) {וצ&quot;ב מש&quot;כ השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;א) דהאיסור בטל ברוב, דמשמע דאיתחזק ודאי איסור}"	סימן תקיג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שוחט תרנגולת ומצא בה ביצים?	"אפי&#x27; אם הם גמורות עם קליפתן מותרות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג), ואפי&#x27; ביו&quot;ט אחר שבת [דלא כרבינו אפרים דס&quot;ל דביו&quot;ט אחר שבת אסורות דחיישינן שמא היו מתיילדה היום (ב&quot;י)]"	סימן תקיג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינם אסורות מספק שמא היו מתיילדה היום?	"תי&#x27; הרא&quot;ש דלא מקרי הכנה מאתמול אלא אם נגמרו ויצאו היום לאויר העולם אבל במעי אמן לא נגמרו, וביאר הרמב&quot;ן דטעמה משובח יותר כשנולדה, והרא&quot;ש ביאר דבמעי אמן אינה ראויה לגדל אפרוח (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) [והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) הביא ראיה לסברת הרמב&quot;ן דספנא מארעא אינה ראויה לגדל אפרוח ואפ&quot;ה אסורה מדאורייתא משבת ליו&quot;ט {דאי אמרת דאסורה מדרבנן א&quot;כ ביו&quot;ט דעלמא יהא מותר דהוי גזירה לגזירה} (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ד)] "	סימן תקיג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באפרוח שנולדה ביו&quot;ט?	"רב ס&quot;ל דאסור משום מוקצה ושמואל ס&quot;ל דמותר, ולהלכה הרז&quot;ה ורשב&quot;א מקילין כשמואל אבל שאר ראשונים מחמירים כרב, וכן קיי&quot;ל [ואפי&#x27; למאן דלית ליה מוקצה מודה כאן דאסור דעד שיצא לאויר העולם אינה ראויה אפי&#x27; לכלבים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)], והוסיף הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ה&#x27;) דצריך להיות שיש עליה נוצות גדולות שיש להן קנים דבלא&quot;ה אסור לאכלו משום שקץ"	סימן תקיג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביצה שנולדה בשבת קודם יו&quot;ט?	הטור הביא מאחיו רבינו יחיאל דאסור משום הכנה, וכן פסק המחבר [דלא כיש&quot;ש דס&quot;ל דאפרוח שנולד לא חשיב הכנה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו)], ולפי הב&quot;ח הוי הכנה דרבנן ולפי הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;א) הוי הכנה דאורייתא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)	סימן תקיג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אפרוח שנולדה ביו&quot;ט למה אינו אסור אטו יו&quot;ט אחר שבת וכמ&quot;ש בביצה שנולדה?	"כן הקשה הב&quot;י ורצה לפרש בדוחק דג&quot;כ אסור משום הכנה, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) תי&#x27; דפשוט דלא שייך כאן הכנה דדוקא בביצה שנולדה ביו&quot;ט גזרינן אטו ביצה שנולדה ביו&quot;ט אחר שבת דאמרינן דנגמרה בשבת והוי הכנה דאורייתא אבל כאן דמיירי באפרוח שנולדה אין נפק&quot;מ כלל אם אתמול היה בשבת, וכ&quot;ת דליגזר אטו היכא דנולדה בשבת קודם יו&quot;ט י&#x27;&#x27;ל דשבת ביו&quot;ט לא מיחלף, ועוד תי&#x27; הר&quot;ן דאפרוח שנולדה בשבת מדאורייתא מכין לעצמו דאפשר לשוחטו לחולה שיש בה סכנה וא&quot;כ מכין לעצמו"	סימן תקיג סעיף ח		
